כב' השופטת נילי ארד בע"ע 1027/01 גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל (הנחשב אף הוא לאחד מ"אבותיה" של זכות שימוע לפני פיטורין) מתווה את הקווים האתיים המנחים את כל נושא השימוע לפני פיטורין. השפעתה של פסיקה זו (ואחרות, העוסקות בזכות שימוע לפני פיטורין, אחריה) עוברת כחוט השני ומשפיעה על כל אחד משלבי ההליך. כך, שלפי פסיקות שונות, יועברו לידיו של העובד מכתב זימון לשימוע לפני פיטורים (המפרט את הטענות המועלות נגד העובד ומציין במפורש את סיבת הפיטורין) וההוכחות המגבות את העילות שבגינן התעוררה הדרישה לפיטורין.
מסמכים אלה יופקדו בידיו פרק זמן מספק מראש, על מנת שיוכל העובד להתגונן ולספק את ההסברים הנחוצים. לרוב, מדובר בפרק זמן מינימלי של שלושה-ארבעה ימים, אולם בהחלט רצוי להתגמש ולבוא לקראת העובד, במידה ופרק הזמן שנקבע איננו מאפשר לו להתכונן ולהתגונן כראוי.
במידה והעובד מוותר על זכותו לשימוע, יש להבהיר בפניו את משמעות ויתור זה ולהחתים אותו על כתב ויתור, בו הוא מצהיר מפורשות על כך. מסמך זה עשוי למנוע מצב בו יחליט העובד להגיש תביעה בבית דין לעבוד, בגין אי קיום הליך שימוע.